יול 15 2009

איך הפכתי שותף לסוד גדול

מאת: בשעה 5:17 נושאים: כללי

החלטתי לשתף אתכם בסיפור שהיה אחד המוצלחים שקרו לי התקופה האחרונה כל אחד יסיק את המסקנות מהסיפור וילמד ממנו לקח לגבי העתיד.

באחד הימים מפלח צלצול טלפון את השקט המדהים בביתי שבכרמי יוסף. שלום, מדבר שף יגיל הוא שואל אותי בלחץ?

"מודה באשמה", אני עונה.

יש לי יום וחצי בוקע הקול בעוד יותר לחץ.

יום וחצי למה? אני שואל בהשתאות מתוך דאגה שהקול הצעיר שבוקע מהטלפון לא הולך חלילה למסור את נשמתו לבורא.

"יש לי יום וחצי להציע לה נישואין לפני שהיא נוסעת לחו"ל ואני חייב לקבל תשובה לפני שהיא טסה, סיפרו לי שיש לך את אחת מפינות האוכל הכי רומנטיות בארץ הקטנה שלנו עם נוף מדהים וירוק של יער ואתה מתמחה במאכלי עמים, עדות ואוכל ביתי בדיוק כמו שהיא אוהבת, אני רוצה להציע לה הצעת נישואין אצלך בפינת האוכל שלך מחר בלילה כשהאורלוגין יראה את השעה תשע בערב".

אני יכול לראות את זה כקומפלימנט עניתי, אבל אתה יודע שארוחה זוגית עם שף פרטי זה לא דבר זול, מה עוד שאני חייב לעבוד בלחץ ולרוץ מייד בסיום השיחה לקניות, להזיז פגישות שיש לי למחר כדי שהאירוע יהיה מושלם והכול טרי ומושלם בדיוק כמו שאני יודע להכין את האירועים שלי. הכול צריך להיות "פרסט קלאס" כמו שאני רגיל, מדובר בהצעת נישואין משהו שייזכר לכל החיים, אין לנו הרבה זמן.

אין לי שום בעיה כספית, אני מסוג האנשים שהמיתון לא השפיע עלינו, הוא ענה והפעם בצורה הרבה יותר רגועה כאילו ירד לו אבן מהלב, תנקוב מחיר אבל יש לי תנאי אחד.

אני מקשיב עניתי, כשהבנתי שאם הוא כל כך רוצה שאנהל את טקס הצעת הנישואין בכזה לחץ אין שום דבר שלא אעמוד בו בכבוד.

עד שאנחנו נכנסים אליך לבית אסור לה אפילו לחשוד במילימטר שאני הולך להציע לה הצעת נישואין, זה חייב להיות דיסקרטי לחלוטין וחוץ מהרגלי הקולינריה שלך אתה גם חייב להיות שחקן צמרת פשוט זה חייב להיות מתוכנן לפרטי פרטים ותחשוב איך אני מצליח לגרום לתל אביבית שלי להגיע אליך לכרמי יוסף, באיזה סיבה ובאיזה טוענה.

תן לי עשר דקות עניתי לו אני אכין לך את התפריט והצעת המחיר למחר בערב והיא לא תדע כלום הבטחתי. מילה של ירושלמי בדם ועוד יותר מילה של "אורפלי". כעבור 10 דקות התקשרתי, תפריט הטעימות שלי היה לשביעות רצונו וגם עם המחיר לא הייתה שום בעיה. "מחר אתה מספר לה סיפור שיש לכם מסיבת הפתעה של חבר משותף בוילה פרטית בכרמי יוסף, כתוב בפניך את הכתובת ואיך להגיע אלי, אתה מגיע בשעה תשע כמתוכנן עם בקבוק יין ביד וטבעת בכיס, בכניסה לישוב כשאתה עובר את השער אתה מצלצל וסוגר, אני יעלה לקבל את פניכם ואת כל השאר תשאיר לי ולמקצוענות שלי.

ניתקנו את השיחה, שעון החול השוויצרי שלי החל לתקתק במהירות, עשר דקות אחרי זה כבר לא הייתי בבית ישר רצתי לקניות, בדרך שיניתי פגישות של היום למחרת, הכול חייב להיות טרי ורענן.

למחרת בשבע וחצי סיימתי את הפרויקט ונותר לי רק לערוך את השולחן לזוג המלאכותי. שוב ושוב הבנתי למה כל כך קשה להכין ארוחה זוגית כי ממש באותו זמן ובאותם קניות ובאותו הוצאות על דלק יכולתי להכין בקלות ארוחה ל-20 סועדים ולהרוויח הרבה יותר.

האורלוגין אכן הראה את השעה תשע בערב, ריח של אוכל ביתי מדהים מילא את חלל החדר שלי, מריח יותר מדהים מאחלה בושם של "דולצה וגבאנה" ונאדה, הטלפון מת, לא משמיע שום גרגור ושום צפצוף. תתפלאו לא התרגשתי לרגע לגבי התשלום של אותו ערב, הוא כבר היה בחשבון הבנק שלי, הייתה לי בעיה שאני לא יכול ליצור איתו קשר ולהרוס את אפקט ההפתעה עליו התחייבתי במילה.

לקראת השעה תשע וארבעים הפסיק הטלפון שלי את השביתה האיטלקית שלו, הוא צלצל ומייד פסק הבנתי שזה הסימן שאני צריך לקשור את הסינר הצרפתי על מדי השף ולעלות למעלה לקבל את פניהם.

ערב טוב אתם למסיבה ברוכים הבאים קיבלתי את פניהם בזמן שהחנו מרצדס זהובה ובוהקת , האורחים שהיו אמורים להגיע למסיבה בדיוק הודיעו שם מאחרים בכמה דקות בואו תצטרפו אלי ונרד לבית אין לכם מה לחכות בחוץ אמרתי בעוד אני שומע את צעקותיה של האישה לעתיד שלא היה סיבה להזדרז מידי ולהגיע ראשונים. בפעם הבאה אני עושה דברים בקצב שלי ולא שומעת בקולך! "אימלה" חשבתי לעצמי, כפרות אני, עם "איזה חמודה" הוא בחר להתחתן ולהציע לה נישואין אצלי בבית. כשנכנסנו רצתי למטבח בעוד החמודה  לא מבינה את פשר הנרות והרומנטיקה ששררה מסביב, שתי צלחות בלבד על השולחן וריחות של "שיפטה" מאכל הבית שלי ממלאים את החדר. הספקתי לשמוע את התשובה כן ואחריה שקט של נשיקה, הקוצ'י מוצ'י, התנצלות על הצעקות במדרגות ותיאורית הפתיל הקצר לפני שיצאתי ממחבואי מאחורי המקרר.

לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים, לאחר שהגשתי את כל הטעימות שלי הנחתי להם להיות עם עצמם כשעה וחצי עד שהוגש הקינוח בסוף הערב הם הודו שהיה ערב מדהים שלא ישכח לעולם שהאוכל הזכיר ילדות וריח שמגיעים למקום חם עם המאכלים של אמא אחרי בית הספר משהו שרק מי שבאמת אוהב אוכל יכול לחלק אותו בין אנשים בצורה כזאת מדהימה וכזאת יצירתית. והזוג עם הצעת הנישואין, אני באמת לא יודע אם הם התחתנו או לא, הם הבטיחו לשמור  על קשר ונעלמו. סיפקתי להם פנטזיה של שלוש שעות בערך ומאז לא שמעתי מהם מה שנקרא "כל אחד הלך לדרכו. מי יודע איך הייתה החתונה אם הייתה בכלל? אולי היא בכלל כבר בהריון? איך הגיבו ההורים למשמע ההצעה וההתרגשות? איך קיבלו זאת החברים? למען האמת מסקרן אבל אני לא יודע כלום. הם ביקשו אירוע ייחודי, אני סיפקתי להם את המוצר שביקשו. אבל דבר אחד אני יודע, תמיד הם יוכלו לעבור עם עצמם ועם הילדים ליד פינת החמד שלי להצביע על הבית שלי ולהגיד פה הצעת לי הצעת נישואין עם ארוחת ערב רומנטית הרבה ירוק ומאכל ביתי שקוראים לו "שיפטה"…..

תגובה אחת

תגובה אחת לפוסט “איך הפכתי שותף לסוד גדול”

  1. רוניתבתאריך 17 יול 2009 בשעה 16:53

    שלום יגיל,

    איזה סיפור מדליק 🙂

    נחמד שפתחת בלוג, אני מניחה שיש לך עוד הרבה סיפורים מעלי חיוך של עונג באמתחתך

    רונית

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות