פבר 21 2011

בעברית קוראים לזה חוצפה ישראלית…

מאת: בשעה 15:47 נושאים: כללי

במהלך חיי פגשתי מלא אנשים מוזרים, מכל המינים והצבעים. אבל דבר כזה עדין לא קרה לי. הכול התחיל בפנייה תמימה דרך הפייסבוק, אחת מכל אותם "חברים שלי" פנתה אלי וביקשה לברר פרטים לגבי יום הולדת של אבא שלה והאפשרות שלה לארגן לו אירוע מיוחד, אחד כזה שהוא לא ישכח לעולם…

זאת ההתמחות שלי, עניתי בגאווה, אני עורך אירועי בוטיק מיוחדים, עם אוכל ביתי ומאכלי עדות ועמים. אשמח להגיע אליך לבית, להשתלט לך על המטבח עמוס בסירים, סלטים וקינוחים ולערוך לו את הכול בהפתעה ומבלי שידע מאום על האירוח. אני מביא איתי את האוכל טרי, מטובל היטב, עם מגוון מהמיטב שאני יודע להכין.

הפיגורה התלהבה עד עמקי נשמתה, השאירה לי את הנייד שלה על מנת שנסגור פרטים ונקבע תאריך שיתאים לכל הצדדים, נבנה יחד תפריט ייחודי רק לאבא שלה ונתקדם הלאה.

 

בשלב הראשון התקשרתי למלא את חלקי בשיחה. הטלפון לא היה זמין והשארתי את הודעתי שהייתה קצרה וקולעת. חיכיתי יומיים לתגובה וכשזאת לא הגיעה התקשרתי שוב. הפעם הייתה תגובה מהצד השני וקול נעים של בחורה "פילח" את תוף אוזני…

שלום לך שף, היא התחילה בגינוני התנצלות, אתה יודע, עבודה ולחצים מנעו ממני להתקשר אליך למרות שמידי פעם ראיתי אותה מגיחה סביב רשימת הצ'אט, בוחנת את הנפשות וממשיכה הלאה לדרכה מבלי להתייחס יותר מידי.

 

למען האמת, היא המשיכה לאחר אותם גינונים, "כבר הייתי באירוע כזה בבית שבוא הזמינו שף, אירוע מהסרטים, אכן משהו שמעט מאוד אנשים יכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית". כבר אז החלו גלי חום להציף אותי. אני לא ישן 3 ימים לפני כל אירוע, עושה את הדברים עם הרבה חום ואהבה,מכין רשימות, הולך לקניות, ומתחיל עם מלאכת העשייה, מסדר בסירים לחימום ובקופסאות להגשה ונוסע לאירוע ופורס את מרכולתי. מין אומנות לשמה שאלוהים גרם לי להיות מוכשר בהם ועל כך אני מודה לו בכל יום ויום. אבל מה לעשות לכל אירוע בוטיק יש גם את המחיר שלו שהוא אכן לא זול. אבל בנינו, לא בכל יום מזמינים שף פרטי לאירוע כל כך מיוחד ולאדם כל כך מיוחד כמו יום הולדת של אבא.

 

"אני קצרה בכסף ולכן אני אשמח מאוד אם תכין מבחר של דברים, תעביר אותם לסירים שלנו, תניח אותם במקרר שלנו ואנחנו נחמם נחלק, נסדר בצלחות ונגיש ביום האירוע. אתה ממש לא תצטרך להיות שם", הייתה הצעתה החדשה.

לומר את האמת מאוד לא אהבתי את הרעיון הזה, אני דואג בדרך כלל לדברים הקטנים, דואג שיגיעו לחום הראוי, ושיוגשו בזמן הנכון ובעיקר שיהיו טעימים ושיראו טוב. להוסיף אם חסר, לנקות מסביב ולחפש בכל שנייה איך לגרום לאירוע להיות בלתי נשכח לכל הכוונים – אני מודה גם לקבל את התודות בסוף האירוע, חלוקת כרטיסי ביקור שלי וקיפול הפרודוקטים לפי הסדר שלי, חיבוקים נשיקות, שלום ולהתראות.

הסכמתי גם לזה העיקר שהאורחים שלה יתענגו על האוכל שלי, אשאיר במקום כרטיסי ביקור ואולי יהיה המשכיות לאירועים שלי. ככה אני משווק את עצמי, אנשים נהנים ומזמינים אותי לאירוע הבא. אין לי תוכנית בישול טלוויזיה, אני גם לא מתארח בכאלה, גם לא משרד יחסי ציבור פעיל ואת רב המכר שלי "נראה אותך גבר במטבח" ספר בישול לגברים, אבל לא רק! שיווקתי בדיוק באותה דרך. אנשים נהנו סיפרו לאחרים שקנו, נהנו וסיפרו הלאה והלאה.

הצעתי לה את מרכולתי וסוגים שונים של מאכלים שאני חושב שזה mast באירועים מהסוג הזה ומופנים ישירות לאורחים שלה על סמך המוצא האתני שלה שהיא הציגה בפניי והצעתי לה לבחור ולפי זה אתמחר את הדברים שאני מביא.

 

את שוק חיי קיבלתי שוב ביום שאחרי. "אני בדיוק נוהגת בדרך לפגישה בתל אביב, אז אני לא יכולה לרשום, אבל הדודות שלי החליטו שכל אחת מבשלת משהו ומכינה. אשמח מאוד אם תתקשר אלי מאוחר יותר ותכין לי רשימה מה כל דודה אמורה להכין והאם הן יכולות להיות איתך בקשר על מנת שתסביר להן בדייקנות איך מכינים את המנה"

בשלב הזה כבר נשברתי, מאירוע עם שף ושאני מכין אותו מתחילתו ועד סופו זה הפך לקוריוז שבוא אני צריך להעביר סדנה טלפונית, חינמית  ושהשם והרפרטואר שלי חתום עליה.

בסיום דבריה היא לא חסכה להזכיר לי שהיא מרגישה שאני מתחמק מתשובה חיובית ושהיות והיא "חברה" שלי בפייסבוק היא מצפה ממני בכל זאת לתשובה חיובית ולעזרה מיידית.

 

זה הקש ששבר את גב הגמל. למזלי הרב אני עם "סמארטפון" מתקדם, נכנסתי לכרטיס שלה ומחקתי אותו באהבה, רגע לפני שאני מברך אותה בשלל ברכות ייחודיות שבושלו היטב במוחי ושייכות למטבח שלי ולאירועי הבוטיק הייחודיים שאני עורך….

כשסיפרתי את הסיפור לחברים אחרים, הם הרגיעו אותי שטוב שזה נגמר כך ושהלקוחה לא ביקשה שאערוך לה את הקניות של מצרכי המאכלים ואשלח אותם לבית של כל דודה ודודה על מנת שתכין את אותה מנה שהיא התנדבה להכין ….

 

חוצפה ישראלית כבר אמרתי????

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות